את הסיפור המשפחתי של משפחת רזאל כבר הכול מכירים. כולם יודעים שמשפחת רזאל גדלה וחזרה בתשובה בשכונת נחלאות ירושלים, שכונה ספרדית שורשית גדושה בבתי כנסת קטנים ובעלת אופי מיוחד וניחוח של העולם של פעם …
מה שלא הכול יודעים, וזאת הבשורה לימים הנוראים: לראשונה בחייהם, באלבום "האיש בקצה המנהרה", מארח אהרון את אחיו יונתן, לשיר יחד, בדואט – פיוט ספרדי, שורשי!.
אהרן רזאל, מפשפש בזיכרונו ונזכר בערגה בלילות הבהירים עת קם לסליחות עם אביו ואחיו. "יש בקרים באלול שאני מישיר מבט אל העבר, ונזכר, באותם ימי סליחות כשקמנו בארבע לפנות בוקר, כל האחים.. וזה מיד מציף אותי בדמעות…"
רזאל נזכר בדמויות המיוחדות שאינן, כמו הגבאי הוותיק שמחלק כוס תה לבאים. "הזיכרון המתוק מתפילת הסליחות כולל את המפגש שלנו כילדים, עם עולם השירה היהודית הספרדית. עם פיוטים כמו 'עננו' ו'חטאנו לפניך..'. ההזדמנות הזאת, שניתנה לנו בתור מתפללים, לקחת בית מתוך פיוט ולשיר אותו סולו, כלומר להיות חזן של ממש כשבסיום קטע הפיוט, כל הקהל, גדולים וכקטנים, רבנים ועמך, עונה לך בשירה את הקטע שאחרי! זאת הייתה חוויה אדירה עבורנו!. אפשר לומר ששם, בבית כנסת 'בית יצחק' לעדת השיראזים, בארבע לפנות בוקר, נזרעו הזרעים הראשונים שלנו כזמרי מוסיקה יהודית, כך נראה לי לפחות, ואני חושב שיונתן יסכים עמי…".
"הפיוט 'מחי ומסי' שמגיע בסוף הסליחות", מספר אהרן, "נדחק קצת הצידה מבחינת התודעה הציבורית לעומת שירים כמו 'אדון הסליחות' או 'בן אדם מה לך נרדם'. במשך שנים הייתי מנגן לי אותו ליד הפסנתר ומשחק עם העיבוד ההרמוני…". בביצוע זה, מיזג רזאל בין שתי גרסאות לאותה מנגינה, שתיהן מושרות בבת הכנסת השונים כל אחד ומנהגו. הראשונה, גרסה עם מקצב חופשי, והשנייה היא מעין ואלס. שניהם משולבים יחד בשיר.
זאת כבר מסורת: כמעט בכל אלבום מתארח יונתן בשיר, כך שבאלבום זה, אך טבעי היה להזמין אותו להצטרף דווקא בפיוט האהוב עליהם עוד מהילדות, "עוד לפני שלושים שנה..".